מה ההפרש היום בין ישראל לאוסטריה
רוב השנה אוסטריה מפגרת שעה אחרי ישראל. כשבישראל 12:00, בוינה 11:00. וינה, זלצבורג, אינסברוק, גראץ ואיסשגל — אותו אזור זמן. אין שעון נפרד לטירול או לווינה.
זה לא ג׳ט לג של ניו יורק או בנגקוק. זו שעה, לפעמים שתיים ליומיים בסוף מרץ. עדיין מאחרים לרכבת אם מחשבים בראש לפי ישראל.
ישראל עוברת לשעון קיץ ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון במרץ. האיחוד האירופי — כולל אוסטריה — ביום ראשון האחרון במרץ. בין שני התאריכים ישראל כבר על שעון קיץ ואוסטריה עוד לא: ההפרש קופץ לשעתיים. באוקטובר שני הצדדים חוזרים באותו סוף שבוע, ועדיין בודקים ביום המעבר עצמו.
לפני זום עם המשרד כותבים במפורש: «09:00 ישראל / השעה בוינה». לא סומכים על הזיכרון מהסקי בשנה שעברה.
בחורף ובקיץ ההפרש הרגיל הוא שעה: ישראל קדימה, אוסטריה אחורה. הבלבול הוא במעבר, לא ברוב יולי או ינואר. אם מישהו אומר «אותו שעון כמו גרמניה» — נכון לווינה. גרמניה, איטליה, צרפת וקרואטיה על אותו בלוק אירופי. יוון ופינלנד לא.
אל תעתיקו צילום מסך ישן מקבוצת וואטסאפ. בודקים היום, כי מעבר שעון משנה את המספר בלי התראה בולטת בכרטיס הטיסה.
מתי להתקשר הביתה ומתי לעבודה
בוקר בישראל הוא בוקר מוקדם בוינה. שיחה ב־07:00 שעון ישראל תופסת אותם בערך בשש — מוקדם למשפחה, מוקדם למלון. צהריים בישראל זה בוקר מאוחר אצלם. ערב בישראל (20:00) הוא ערב אצלם (בערך 19:00) — חלון נוח לוואטסאפ ולשיחת וידאו.
חצות בישראל עדיין לילה אצלם, לא בוקר. אין כאן היפוך יום־לילה כמו בארה״ב.
צוות בארץ: הודעה אחת עם חלון «אפשר להתקשר בין 10:00 ל־16:00 שעון ישראל». בוינה זה בערך תשע עד שלוש — שעות משרד. וואטסאפ מציג את השעה על המכשיר שלכם. הם רואים את השעה אצלם. אל תניחו ששני הצדדים רואים אותו חלון.
אם אתם בקבוצה בטיול, שעון פגישה אחד: שעון אוסטריה. מי שמאחר כי «בישראל עוד תשע» — זו טעות תכנון.
רכבות, מוזיאונים ויום הנחיתה
ÖBB, רכבל וכרטיס למוזיאון רצים לפי שעון וינה. איחור של עשר דקות לפי שעון ישראל לא מעניין את השער. שעת צ׳ק־אין במלון כתובה שעון מקומי. טיסת לילה מתל אביב שמגיעה בבוקר לווינה: הגוף עוד בישראל, הדלפק כבר באוסטריה.
יום הנחיתה: הליכה קצרה וארוחה לפי השעון המקומי עדיפים משינה ארוכה בצהריים. שעה אחת לא שוברת אדם, שינה של ארבע שעות בצהריים כן דוחה את הלילה.
מעורר לטיסה חזרה: אחרי שהטלפון עבר לשעון אוסטריה, או לפי לוח הטיסות בשדה. בלי קליטה השעון עלול להישאר על ישראל. שעון בשער העלייה הוא שעון אוסטריה. אם הטלפון והלוח לא מסכימים — הלוח קודם עד שיש רשת.
מכונית שכורה: השעון בלוח המחוונים לרוב ידני. מכוונים ביציאה משווכאט, אחרת מגיעים מוקדם או מאוחר לנקודת איסוף.
השעון בטלפון, בשעון היד ובמחשב
השאירו «תאריך ושעה אוטומטיים» דלוקים. אחרי קליטה או Wi‑Fi בוינה הטלפון זז לבד. הוסיפו שעון עולמי לעיר וינה לצד שעון ישראל. חישוב בראש אחרי קפה הוא בדיוק איך מפספסים סיור של תשע.
מחשב נייד לפגישות לא תמיד זז לבד. בודקים ידנית את אזור הזמן אחרי הנחיתה.
שעון חכם לפעמים מגרור אחרי הטלפון. בודקים לפני ריצת בוקר עם מעורר. לוח שנה בטלפון מציג אירועים לפי אזור. אחרי הנחיתה בודקים ש־«09:00» הוא תשע בוינה, לא תשע בהרצליה.
סיור שמתחיל «בשמונה» תמיד שעון אוסטריה. מגיעים רבע שעה לפני לפי אותו שעון.
יום ראשון בוינה, בזלצבורג ועל המסלול
לפני ההמראה כותבים: שעת המראה לפי ישראל, שעת נחיתה לפי וינה, שעת צ׳ק־אין לפי שעון אוסטריה. טיסה ישירה בערב מישראל מגיעה בבוקר לאוסטריה. הגוף עוד לא «איבד יום», אבל הדלפק, המונית והמלון כבר על שעון מקומי.
במטוס אפשר לכוון שעון ידני לווינה. לא מערבבים אותו עם שעון ישראל באמצע — בוחרים אחד עד הנחיתה.
Westbahnhof, Hauptbahnhof ו־ÖBB: השער בודק שעון וינה. כרטיס עם תוקף לשעה לא סולח לבלבול. מוזיאון שמתחיל בתשע: תשע שעון אוסטריה. מגיעים רבע שעה לפני, לא «כשיהיה נוח אחרי הקפה לפי ישראל».
שוק חג המולד ומסעדה עם שריון: שעת ההזמנה מקומית. גוגל מפות מציג שעות פתיחה שעון וינה.
סקי בטירול: הרכבל הראשון לפי שעון מקומי. מעורר לפי הטלפון אחרי שעבר לאוסטריה, לא לפי שעון שעוד מראה תל אביב. ילדים מתעייפים בערב המקומי גם כשההפרש שעה. מקצרים את היום הראשון, לא ממלאים באטרקציות עד חצות.
קפה אחרי תשע בערב שעון וינה עלול להשאיר ערים כשהגוף מבקש לישון לפי ישראל.
צוות עבודה: הזמנת זום עם שני אזורי הזמן בשורה אחת. «בשמונה בערב» בלי לציין איפה היא מלכודת. חג אוסטרי או מעבר שעון באמצע השבוע: בודקים יום לפני בלוח, לא בבוקר הפגישה.
עצירת ביניים באיסטנבול או בפרנקפורט: כל שדה על השעון שלו. לא מניחים שהכל וינה עד שנחתם באוסטריה.
רשמו בהודעה שמורה: «וינה מול ישראל» עם ההפרש של היום, כדי לא לחשב מחדש כל בוקר אחרי קפה. שעון עולמי עם וינה לצד שעון ישראל חוסך טעות בשיחה למשפחה באמצע היום.
כרטיס ÖBB עם חלון זמן קצר נבדק שעון וינה. עשר דקות לפי ישראל לא רלוונטיות לתחנה.
אם נרדמתם בצהריים בוינה, מעורר קצר. שינה ארוכה בצהריים דוחה את הלילה המקומי. לוח שנה אחרי הנחיתה: «09:00» צריך להיות תשע בוינה, לא תשע בהרצליה.
טיסת לילה חזרה: מעורר לפי שעון השדה באוסטריה, מזוודה דרוכה, לא לפי «עוד שעתיים שינה לפי הגוף».
שעון במכונית שכורה לרוב ידני. מכוונים אחרי שווכאט, אחרת מאחרים לנקודת איסוף. אם היום ההפרש שעה, מחר אחרי מעבר שעון הוא יכול להיות שעתיים. בודקים בבוקר, לא זוכרים מהחופשה הקודמת.
תרופות לפי שעות: מתייעצים עם רופא. הזזת שעה לבד בלי ייעוץ היא ניחוש.
סיור מודרך עם שעת איסוף: מגיעים לפי שעון אוסטריה שכתוב בשובר. התראות דואר עבודה מושתקות מחוץ לחלון שסיכמתם לפי שעון ישראל, כדי לא לקפוץ כל פעם שוואטסאפ מצלצל.
שמירת צילום של כרטיס העלייה עם השעה המודפסת חוסכת ויכוח בשער בוינה.
TSIM

